רפואת שיניים לילדים

טיפולי שיניים לילדים

מאיזה גיל כדאי להגיע לבדיקת שיניים?

הבדיקה הראשונית שצריכה להתבצע היא בסיום בקיעת כל השיניים הנשירות   (חלביות) בערך בגיל 3 – 2.5 שנים וצריכה להיות חוויה חיובית עבורם על מנת לגדל דור חדש של ילדים הנהנים משיניים בריאות. כדי למנוע התפתחות של חרדה דנטלית הנובעת מטראומה של טיפול שיניים בגיל צעיר יש לפנות לרופא מומן בתחום זה על מנת שיוכל ליצור קשר של אמון וחיבה עם הילד.

ד"ר איריס לזר בעלת מעל 36 שנות ניסיון בטיפול שיניים בילדים מזמינה אתכם לפגישת הכרות ראשונית ומועד הטיפול נקבע עלפי מוכנותם של הילדים.

יש להדגיש כי בדיקות תקופתיות מדי שישה חודשים עשויות למנוע רבות בגיל מאוחר יותר ולחסוך להורים כאב לב וכסף, ובנוסף הילד מבין כי בדיקה תקופתית אצל רופא השיניים היא דבר שיגרתי ובד"כ נעים.

הפגישה הראשונה כוללת הסתכלות יסודית בחלל הפה הערכה לגבי גדילה והתפתחות של אזור הלסתות, סדר בקיעה תקין של השיניים ובמידת הצורך נבצע צילומי רנטגן.

אם לילדכם יש הרגל מסוים (מציצת מוצץ או אצבע, דחיפת לשון, שתייה מבקבוק) נוכל להעריך עד כמה הדבר משפיע על בריאות פיו ולתת לכם פתרונות או טיפים להפסקתו .במידה וילדכם נחבל בעבר נבצע מעקב וייעוץ גם לגבי החבלה והשלכותיה. נדריך את ילדכם על שמירה והיגיינה אורלית ובסוף הפגישה נסכם את הממצאים ונמליץ על המשך טיפול ו/או מעקב.

צחצוח שיניים לילדים איך ומתי?

צחצוח השיניים מתחיל עם בקיעת השן הראשונה. גם אם נראה כמדובר ב"סרבן צחצוח" חשוב לא לוותר כי צחצוח נכון ימנע טיפולי שיניים עתידים.

לתינוקות או בגיל הרך ניתן לנקות את השיניים בעזרת גזה ורק מגיל מאוחר יותר אפשר להתחיל בצחצוח בעזרת מברשת שיניים רכה, קטנה ובעלת ידית גדולה ולהחליפה כל 3 חודשים, עדיף לא לצחצח בכוח אלה תוך כדי משחק אפשר גם כשהילד יושב או שוכב, ואין חשיבות לצחצוח מעל הכיור או מול המראה, כדי לדרבן אותם לצחצח אם יש אחים גדולים בבית כדאי לעשות זאת כפעילות משותפת או לצחצח שיניים ביחד עם ההורים היות ותינוקות רוצים באופן אוטומטי את מה שיש לאמא או אבא ביד, כך שאם הם רואים את פעילות הצחצוח הדבר יכול לעורר אצלם מוטיבציה גדולה לנושא.

משחת השיניים לילדים לא מקציפה,יש להוסיף רק מעט ממנה לאחר גיל 4 – 5 שנים כאשר הילד מסוגל לירוק את העודפים. בכל מקרה צריך לעזור לילדים לצחצח שיניים (לצחצח את השיניים לאחר שהם ביצעו את הפעולה) עד גיל 8-9 שנים.

טיפול בפלואוריד ואיטום חריצים

לאחר הבדיקה הראשונית במידה ומאבחנים נגעי עששת קטנים במקרים מסוימים לא נדרש טיפול חודרני ומספיק להניח ג'ל פלואוריד על מנת לעצור או אפילו לרפא את הנגע העששתי ההתחלתי. כדי למנוע התפתחות מוקדי עששת יש צורך בטיפול מונע ע"י רופא השיניים: הנחת ג'ל פלואוריד ואיטומי חריצים.

כמו כן, הדרכה על שמירת הרגלי תזונה נכונים (הימנעות מחטיפים מתוקים ודביקים ושתייה ממותקת).

 

מהו איטום חריצים?

פני השטח של השיניים הינו מחורץ ע"י חרירים וחריצים אשר מתמלאים בקלות בשאריות מזון, כדי למנוע הצטברות השאריות האוכל על פני השיניים מניחים שכבה של חומר מרוכב האוטם את החריצים הללו ובכך מונע הצמדות וחדירת החיידקים מהרובד הדנטלי אל תוך חומר השן. זהו טיפול פשוט יחסית לביצוע שאיננו מצריך הרדמה.

למה חשוב לטפל בשיניים נשירות?

חוסר טיפול בשיניים הנשירות המסיימות את בקיעתן בסביבות גיל 3 והאחרונות שבהם מתחלפות בערך קרוב לגיל 12 עלול לגרום לכאבים, זיהומים שבעקבותיהם יגרמו הפרעות בכושר הלעיסה ובהתפתחות הילד. כמו כן, פגיעה אסטטית אשר עלולה לגרום לירידה בדימוי העצמי של הילד ובפגיעה חברתית.

עששת נרחבת בשיניים הנשירות עלולה לפגוע בנבט של השן הקבועה שתחתיה, פגיעה זו יכולה להיות בחומר השן או הפרעות בבקיעה של השיניים הקבועות. סיבה נוספת לחשיבות הטיפול בשיניים נשירות הינה הסכנה של הדבקה בעששת של השיניים הקבועות שמתחילות לצמוח סביב גיל 6. בגלל כל הסיבות האלה חשוב להיבדק ולטפל בזמן  בשיניים הנשירות.

מהי עששת גיל הרך?

עששת הינו תהליך שמביא ל"חורים" בשיניים. כפי שהבנו לעיל החורים בשיניים עלולים לפגוע בשן בשכבות החיצוניות והפנימיות אשר יגרמו לכאבים , נפיחות ומוגלה, אי נוחות באכילה ופגיעה אסטטית. תהליך העששתי מושפע מגורמים רבים.

בפעוטות שלושה גורמים עיקריים:

  • פגיעה באיכות השן: היווצרות שיני החלב מתרחשת עוד ברחם (בחודש הרביעי להיריון) וכל מצב של הפרעה במהלך ההיריון (מחלת חום, שימוש בתרופות מסוימות , סיבוכים סביב הלידה, פגים ועוברים הנולדים במשקל נמוך) עלול לגרום להתפתחות פגמים באמייל (השכבה החיצונית של השן) כך שהשן בוקעת פגומה, ותהיה מחוספסת , קשה יותר לניקוי ובשל כך החיידקים נצמדים בקלות לשן והתוצאה היא חורים בגיל צעיר.
  • חשיפה לסוכרים: הרגלי התזונה של התינוק, שתייה מתוקה מבקבוק והנקה ממושכת חושפים את שיני התינוק לסוכר ובמידה והשן כבר פגומה העששת (החור) תתפתח במהירות רבה.
  • כמות החיידקים בפה: התינוק מקבל את רוב החיידקים מהמטפל העיקרי שלו – האם , העברת החיידקים דרך נשיקות רטובות, טעימות מאותה כפית, ליקוק מוצץ שנפל על הרצפה ומוכנס לפה תינוק וכ"ו, חשוב להימנע מפעולות אלה כדי לצמצם את כמות החיידקים בפה של התינוק וחשוב שהאם תשמור על היגיינת פה מצוינת, כך התינוק יהיה חשוף פחות לחיידקים.

כיצד ניתן למנוע עששת בגיל הרך?

חשוב לזכור שהמצב ההרסני ביותר הוא שתייה מתוקה בלילה. בחלב האם, בתחליפי חלב, במיצים, תה, מים ממותקים, משקאות מוגזים יש סוכר. בלילה הפרשת הרוק קטנה יותר ולכן  אינה שוטפת את הנוזל הממותק או את החיידקים והחומצה שהם מייצרים, חומצה זו היא שפוגעת באמייל ומפרקת אותו. בכל מקרה חשוב לצחצח לפני השינה ולנסות להימנע "מארוחות לילה" ובמידה ולא ניתן יש לנקות את הפה משארית הנוזל בעזרת גזה רטובה, כולל אחרי הנקה.

מה לעשות במקרה של חבלה בשיניים הנשירות (חלב)?

שיני החלב עלולות להיפגע מהרגע שהתינוק מתחיל לזחול, ברוב המקרים הפגיעה היא בשיניים העליונות הקדמיות , לפעמים הפגיעה קלה ומפספסים את האירוע וניתן לגלות אותה רק אחרי שצבע השן הפגועה מתחלף לאפור, חום או צהוב. במקרה כזה חשוב להגיע לרופא השיניים בהקדם לביצוע בדיקה וצילום מאחר ופגיעות בשיני החלב עלולות להשפיע על נבטי השיניים הקבועות המתפתחות תחתיהם.

מה לעשות במקרה של חבלה בשיניים קבועות?

השן זזה ממקומה או נשארה בלסת או נשברה חלקית יש להגיע בהקדם לרופא השיניים ובמקרה והשן נשברה להביא את החלק שנשבר.

השן יצאה ממקומה? חשוב למצוא אותה לנסות להחזיק אותה באזור הכותרתי בלבד (לא לגעת בשורש) לשטוף אותה ולנסות להחזיר אותה למקומה בעדינות.

במידה ואי אפשר לעשות זאת, שמרו את השן בכוס חלב והגיעו מידית לרופא השיניים, במידה ויש דימום ניתן להפסיקו ע"י לחיצה על גזה המונחת בין שתי הלסתות.

חבלות בשיניים גוררות אחריהן סיבוכים קשים לכן חשוב לטפל בהקדם האפשרי כדי לצמצם את הנזקים העתידיים.

מה צפוי לאחר הרדמה מקומית?

ההרדמה המקומית משאירה תחושה לא נעימה בפה במשך כשעתיים, הילדים מתארים תחושה זו כמשהו  נפוח, דוקר, שמן, מעקצץ או אפילו כואב. יש להסביר להם במיוחד לאלה שזאת התנסותם הראשונה עבורם, שהתחושה הזו תחלוף ויש לעודד אותם להביט במראה כדי שיווכחו שלמרות תחושתם פניהם נראים רגילים לחלוטין.

יש לוודא שילדכם לא נוגע באזור, נושך את הלחי, הלשון, או השפה, צובט או מושך מכיוון שחוסר התחושה באזור עלול לגרום להם לפצוע את עצמם. יש להציע להם לשתות משהו קר כיוון שלקור יש השפעה חיובית על התחושה הלא נעימה.

מה צפוי לאחר עקירת שן?

לאחר עיקרת שן חלב נשאר פצע פתוח שמדמם קלות. סביר להניח שהדימום יפסיק תוך דקות מעטות ובמידה ולא יש לתת לילד לנשוך על ספוגית גזה ולהדריך אותו לבלוע את הרוק גם אם יש בתוכו מעט דם.  ביממה שלאחר העקירה לא צפויים כאבים, ומתחיל תהליך החלמה של איזור העקירה.  מומלץ לתת לילדכם לאכול מעדנים, גלידות, מאכלים פושרים קרים וקלים ולהימנע ממזון קשה או חם, כמו כן להימנע מלירוק בחוזקה או לגרגר נוזלים בפה וצחצוח שיניים.

חרדה דנטלית אצל ילדים

ילדים רבים נרתעים מביקור אצל רופא השיניים לעתים החשש שלהם מתחיל בחדר ההמתנה עצמו, לעיתים בזיכרון מביקור קודם שהיה לא מוצלח ולעיתים הילד אף חש את הפחד שמלווה את ההורה לקראת המפגש. החרדה הזאת היא לגיטימית לחלוטין. לפחדים מטיפולי שיניים ביטויים גופניים שונים כגון: דופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה חולשה או מחושים בבטן.

ישנן כמה סיבות לפחד/חרדה מטיפולי שיניים והן:

  • פחד מהלא נודע: כשהילד מגיע בפעם הראשונה למרפאת השיניים הוא איננו יודע מה הולך להיות שם אך לרוב הפחד מהלא נודע בגלל מידע שנקלט מהסביבה, אלה יכולים להיות ע"י סיפורים מחברים, אחים או מההורים עצמם.   ההורים יודעים שהם צריכים להבין את ילדיהם לקראת המפגש עם רופא השיניים אך עלולים לשגות בכך שישתמשו במילים כגון "על תפחד" "זה לא כואב"  "תהייה גיבור" , בכך הם יגרמו לילדים לחשוש עוד יותר אפילו בטרם התיישבותם על כיסא הטיפולים.
  • פחד מחדירה: טיפולי השיניים מחייבים חדירה למרחבו של הילד.
  • פחד מאיבוד שליטה: בזמן טיפולי השיניים הילד שוכב עם פה פעור ראשו שמוט. דמות סמכותית אחרת מכתיבה לו מה לעשות וזה גורם לו להרגיש חוסר אונים ללא שליטה במצבו.
  • חוסר אמון או פחד מחשיפה: אמון ברופא השיניים או בכל רופא שיניים אחר נרכש בזמן קבלת הטיפול והפרת האמון עלול להוביל לחוסר אמון. לאמון ברופא השיניים חשיבות גדולה הן לילדים ולמבוגרים וכשהוא נרכש זה יכול לעזור מאד בהסרת הפחד מהטיפול שיניים.
  • פחד מכאב: כאב עלול להופיע תמיד גם ברפואת השיניים המודרנית לכן הפחד מכאב הוא מאד לגיטימי לפעמים הילד יפחד מכאב עקב נסיון שלו או של אחרים  או בגלל אמירה המזכירה כאב.

בכדי לפתור את בעיית הפחד צריכים לדאוג:

  •  לרכוש את אמונם של הילדים, אסור לשקר לילדים, ילד שאיבד את האמון הוא לא יסכים לטפל יותר, אסור להבטיח להם הבטחות שלא ניתן לקיימן.
  • רופא השיניים צריך לעזור לילד להבין בדיוק במה מדובר כדי לתת לו תחושה שהוא בשליטה ובסביבה מוכרת, במקרה שהטיפול עלול לכאוב על הרופא שיניים להסביר לו בשפה פשוטה כדי שהילד יוכל להתמודד עם ההבנה שקיבל מחוץ למרפאה ולנסות לנטרל אותה. צריך לאפשר לילד לבחור בין טיפולים שונים (לפי ההיגיון וגיל הילד) יש לסכם מראש על סימן מוסכם בין הרופא לילד לעצירת הטיפול במקרה של אי נוחות, צריך לאפשר לילד לשאול שאלות.
  • צריך לזכור כי רמת השליטה הניתנת לילד צריכה להיות מאד מבוקרת לעיתים הפעלת סמכות במידה הנכונה עשויה להגן בפני מצבים טראומטיים פוטנציאלים .
  • ההסברים הכי טובים ניתנים ע"י רופא השיניים משום שלעיתים מילים שנאמרו ע"י ההורים בתמימות מתוך כוונה טובה עלולים לגרום לתוצאה ההפוכה.
  • אסור להשתמש במילה "זריקה" אלא ב"טיפות שינה לשן" או במילה "עקירה" – אלא "נדנוד השן".
  • חשיפה הדרגתית, לא כדאי להגיע לביקור הראשוני כשיש כבר כאבים או בעיות כי המפגש הראשוני צריך להיות אירוע חיובי, יש להתחיל בטיפולים באופן הדרגתי מהקלים למורכבים, יש לדאוג שהסוף המפגש הראשוני הילד יקבל מתנה ולהודות לו שעזר לנו, צריך לתת לילד להכיר את צוות המרפאה, הכלים והמכשירים השונים.
  • צריך לחזק את הילד, להדגיש את החלקים הנעימים והמוצלחים בטיפול צריך לשבח את התנהגותו, להעסיק את הילד בדברים מהנים אחרי הטיפול כדי שיזכור את הדברים הנעימים והלא נעימים שיימחקו.
  • אין לכעוס על הילד, אם לילד כואב או "מציק" אחרי ההרדמה לא צריך להפגין כעס עליו.
  • אסור להשוות בין הילד לילדים אחרים שלא מפחדים, כי זה לגיטימי לפחד.

לפגישת ייעוץ, אנא מלאו את פרטיכם בטופס הפנייה ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם!

תפריט ראשי

דילוג לתוכן