מחלות שיניים
כאשר העששת מגיעה למערכת של העצבים וכלי הדם שבתוך כותרת השן(מוך השן) נוצרת דלקת (פולפיטיס). דלקת גורמת לכאבים שונים ועזים ועל מנת לטפל בבעיה יש צורך לבצע טיפול שורש. בסיום טיפול השורש יש צורך לשחזר את השן ע"י מבנה וכתר ברוב המקרים.
לסיכום מחלת העששת הינה מחלה זיהומית הניתנת למניעה ע"י תזונה נכונה – דלה במזון מעובד ובפחממות, סילוק מוקדי העששת בעודם בשלב התחלתי וביקורת תקופתית ואצל רופא השיניים פעם בחצי שנה שכוללת בדיקה קלינית ורנטגנית (במידת הצורך) ניקוי אבנית והפלרה תקופתית במרווחים שיקבעו ע"י רופא השיניים.
מחלות חניכיים
מחלת חניכיים או בשמה הלועזי פריודנטוטיס(PERIODONTITIS ) מתפתחת ממצב של חניכיים דלקתיות לאורך זמן. מחלה זו פוגעת ברקמות התומכות של השן וללא טיפול יכולה להוביל לנשירת השן או השיניים המעורבות. בד"כ התהליך הזה מתרחש ללא סימנים מחשידים.
בתחילת התהליך ישנה בצקתיות , אודם, דימום במגע קל רגישות בשיניים במתאר החניכיים רק לקראת סוף התהליך כאשר המחלה מתקדמת ישנה ניידות שיניים וכאבים בזמן הלעיסה או בכלל.
מחלת החניכיים היא אחת המחלות הנפוצות בעולם, למעשה היא הסיבה הראשונה לאובדן השיניים אצל מבוגרים מעל גיל 40 ויחד עם זאת היא מחלה הניתנת למניעה ולטיפול. הגורם הראשוני למחלה הוא הרובד הדנטלי (פלאק) שהיא שכבה דביקה עדינה ושכבת צבע שנוצרת באופן תמידי על השיניים. שכבה זו מכילה חיידקים אשר גורמים לזיהום כרוני ולדלקת במידה ולא מסירים אותה ע"י צחצוח שיניים ואמצעי ניקוי בין השיניים. אם הרובד איננו מוסר לאורך זמן הוא הופך לאבנית שהיא קשה ואיננה ניתנת להסרה ע"י צחצוח השיניים בעזרת מברשת.
החומרים רעילים שמשוחררים ע"י החיידקים שנמצאים ברובד הדנטלי גורמים להרס הרקמה התומכת בשן ובעקבות תהליך זה נוצרים כיסים בין החניכיים לשיניים. כיסים אלה מהווים מלכודת לחיידקים ולרובד, דבר המגביר את קצב ההרס של מערכת התמיכה של השן. ככל שהמחלה מתקדמת יותר מופחתת התמיכה הגרמית של השן ונוצרים כיסים עמוקים יותר אשר גורמים בסופו של דבר לחוסר יכולת תפקוד השן ואובדנה.
במחקרים האחרונים נמצא קשר בין זיהום בחניכיים למחלות סיסטמיות קשות כגון: מחלות לב פרקים, נשימה, פגות ועוד.
יש לציין, כי לעישון יש חלק לא מבוטל בגרימה והעצת מחלת החניכיים. לפי מחקרים מחלת החניכיים נפוצה וחמורה יותר אצל מעשנים בכ-40%.
הטיפול במחלת החניכיים בשלב הראשון ע"י הסרת אבנית והדרכה להיגיינת הפה ע"י שיננית. שמירת היגיינת הפה הינו הגורם החשוב ביותר בעצם לעצירת המחלה. מטופלים אשר אובחנו כחולים במחלה סימן שיש להם נטייה גנטית לרגישות יתר לחיידקים אשר גורמים אותה יותר מאשר אצל אנשים אחרים ולכן מטופלים אלה חייבים לשמור על ניקיון השיניים והחניכיים יותר מאשר רוב המטופלים. חשוב מאוד ליישם את ההנחיות לצחצוח נכון אשר קיבלו כולל שימוש במברשת שיניים, חוט דנטלי ובעזרים לצחצוח בין השיניים. אלה טיפולים ראשוניים אשר עשויים לעצור את המחלה כאשר היא בשלבים הראשונים.
טיפול נוסף, הינו ניקוי עמוק תת חניכי (הקצעת שורשים). ניקוי זה הוא ניקוי פני שטח שורשי השן החשוף לכיס החניכיים. ניקוי זה אמור לסלק רעלנים ואבנית תת חניכות. ניקוי זה מתבצע בהרדמה מקומית במס' ישיבות, יכול להיות מלווה גם בשטיפות ואו החדרה תת חניכית של תרופות בשחרור מקומי.
נגעים בחלל הפה
הופעת נגעים ברירית חלל הפה שונים בצבע הרירית. כל פצע שאיננו מתרפא מהווה נורת הזהרה. יש לפנות לרופא השיניים בכדי לאבחן את סוג הנגע. הנגעים בחלל הפה יכולים להיות סימנים ראשונים מחשידים של מצבים טרום סרטניים או סרטניים או של מחלות מקומיות או סיסטמיות כלליות.
קנדידה הינה פיטריה הגורמת לזיהום ברירית מערכת העיכול מחלל הפה ומטה ובנרתיק היא מופיעה בצורה של רובד לבן על הלשון ובלתי. במקרה הזה לאחר האבחנה יש לפנות לרופא משפחה בכדי לקבל הפנייה למשטח.
סוכרת שמתבטאת ביובש בפה, מחלת חניכיים מתקדמת בזמן קצר עם בצקת ואודם בחניכיים, סופגת עצם ו השיניים עם התקדמות המחלה מתנדנדות ונופלות.
לאוקמיה (סרטן הדם) סימנים מחשידים: מצב דמוי דלקת חניכיים המתבטא בנפיחות, דימום יתר. כהשתופעה מתגלה אצל ילדים ובני נוער המצב מגביר את החשד שמדובר בלאוקמיה מאחר שדלקת החניכיים איננה אופיינית לגילאים צעירים מאד. במקרה הזה מפנים את המטופל לרופא משפחה או רופא ילדים כדי לבצע בדיקה ראשונית של ספירת דם. לפי הממצאים הקליניים ותוצאות הספירה הרופא יחליט על ביצוע בדיקות נוספות.
מחלות לב וכלי דם: שם כולל לטרשת עורקים: הצטברות משקעים על גבי דופן העורקים במהלך הזמן המשקעים גדלים וגורמים לחסימת כלי הדם שיכול לגרום לשבץ מוחי, התקף לב, נמק בגפיים. הסימנים בפה: דלקת חניכיים מוזנחת אשר מחקרים קושרים בינה לבין פגיעה בכלי דם. לפי אחת התיאוריות החיידקים המצויים בחניכיים גורמים ליצירת קריש דם בתוך כלי הדם מה שעלול לגרום לסתימת כלי הדם בהמשך, להחמרה מחלה קיימת ובמקרים קיצוניים להתקף לב. רופא השיניים יפנה לרופא משפחה ולרופא קרדיולוג, הבדיקות שיבוצעו כוללות בדיקת דם (המצביעות על גורמי סיכון כמו כמות גבוהות של כולסטרול רע ושומנים בדם) מיפוי ואקו לב ובדיקות אחרות.
סרטן בחלל הפה: מגוון נגעים בחלל הפה עלולים לפתח מאמירויות ולפגוע בכל חלל הפה: לשון, חיך, לחיים עצמות הלסת. הנגעים האלה בד"כ אינם גורמים לכאב והם עלולים להתפתח באזורים חבויים, שניתנים להבחנה ע"י רופא השיניים בלבד. סרטן הפה היא אחת המחלות הנוראות הקיימות ובניגוד לסוגי סרטן אחרים בסוג זה לא חל כל שינוי במס' החולים בשנה כי המודעות למחלה כמעט שאינה קיימת. מס' המתים כתוצאה מסרטן הפה מדי שנה גבוה מאשר התמותה מסרטן צוואר הרחם או מלנומה. איבחון מוקדם ע"י רופא השיניים עשוי להציל עד 75% מהמקרים. בקבוצת הסיכון נמצאים מעשנים כבדים, צרכני אלכוהול וכאלה שעברו את גיל ה-40. כל שינוי נגע, פצע, כיב, שינוי בצבע הרירית מהווים נורה אדומה המחייבת פניה לרופא השיניים. בכדי לאשר את האבחנה יש לבצע ביופסיה של הנגע ובדיקה במיקרוסקוף. הטיפול במחלה כולל לרוב פעולה כירורגית ביחד עם טיפול כימוטרפי.
אפטה: נגע כואב צורה אליפטית בצבע צהבהב ובהיקפו מעגל אדמומי ממדיו מגיעים לקוטר שלב 1/2 ס"מ ויכולים להתמקם בכל מקום בחלל הפה. בד"כ נגעים אלו נעלמים לאחר כשבוע, עפ"י הספרות האפטות נגרמות כתוצאה: בעיות בהיגנייה, חוסר ויטמין B2 , בעיה תורשתית, שינויים הורמונליים, אלרגיה למזון מסוים ובמרבית המקרים מתח נפשי בחודש הקדם להופעת האפטה. הטיפול: המתנה של מס' ימים תעשה בד"כ את העבודה. כדי להקל על הכאב ואי הנוחות מומלץ להשתמש במשחת E ORACORT (מחייב מרשם רופא) או תכשיר KANKA הנמכר ללא מרשם.
